מה מראות העובדות?

העובדות מראות שבסופו של דבר בני נוער רוצים לברוח מהמציאות שיצרנו להם. הם רוצים לשכוח. הם רוצים לרחף מחוץ לעולם המחשבות, הרגשות, הגוף של עצמם. ובשביל זה הם מוכנים גם למכור את נשמתם לשטן האלכוהול והסם. אבל הם כל כך לא אשמים. הם כל כך משועממים, וחסרי הכוונה נכונה לחיים.


אם תשאלו את רוב בני הנוער בסביבות גיל 15 יש לרובם הרגשה שהם כבר עשו הכל, ניסו הכל, ואין להם משהו ממשי לשאוף אליו. חלקם הקטן עוד שואפים לאיזו קריירה צבאית, וחלקם חולמים על הטיול שבו יוכלו ללכת לאיבוד באין מפריע. אבל מה הם באמת רוצים? משהו מעבר למה שיש לחיים להציע.

הם רוצים לגלות מי הם באמת, למה הם באו לכאן, מה תכלית הקיום שלהם, הם רוצים לחיות בממד גבוה יותר, פנימי יותר. להרגיש יותר. לחוות יותר. לטעום יותר. במילים אחרות, הם רוצים לפתח את החלק הפנימי בתוכם, הנשמה שלהם, ולהתמסטל מ"סם החיים" האמיתי.

 

בשביל שזה יקרה המבוגרים שמדרכים אותם בחיים צריכים לדעת שהחיים לא נגמרים כאן במתחם חמשת החושים, אלא שאפשר על ידי חכמת הקבלה לפתח באדם חוש נוסף, שבו מתגלות כל התשובות לכל השאלות, שם נמצא המילוי האולטימטיבי לריקנות המכרסמת בנו, שם מתגלה לאדם מיהו, מה ייעודו בעולם, ולשם מה הוא בכלל נברא. וכמו שזה נראה, אם לא נתחיל לכוון אותם לממד הזה, אז גם בפסח הבא אנחנו עלולים לסבול מהעדר תשובות לקושיות.

אולי להגיד כולם זה מכליל מדי ואולי צריך לעצור להיזהר ולחשוב על דברים אחרים אך כן כדאי לשקול את התופעה בשורשה ולחשוב לאן אנחנו צועדים כחברה.